testing

this is a test article for Katarina

Kathy's Song by Paul Simon

I hear the drizzle of the rain
Like a memory it falls
Soft and warm continuing
Tapping on my roof and walls

And from the shelter of my mind
Through the window of my eyes
I gaze beyond the rain-drenched streets
To England where my heart lies

My mind's distracted and diffused
My thoughts are many miles away
They lie with you when you're asleep
And kiss you when you start your day

And a song I was writing is left undone
I don't know why I spend my time
Writing songs I can't believe
With words that tear and strain to rhyme

And so you see I have come to doubt
All that I once held as true
I stand alone without beliefs
The only truth I know is you

And as I watch the drops of rain
Weave their weary paths and die
I know that I am like the rain
There but for the grace of you go I

צדק / ארז לב ארי

מה עושים עם הצדק הזה על הבוקר
עכשיו כשקיר עבה בינינו
חבר טוב אמר על זה פעם
לפעמים כשאתה לא יוצא פראייר,
אתה לא יוצא בכלל
לא יוצא, לא יוצא, לא יוצא בכלל

מה עושים עם הצדק הזה על הבוקר
אני צודק, אבל נשארתי לבד
אהוב שלי הצדק איתך,
אבל אני כבר לא, אני כבר לא

איך עוברים עם הצדק הזה את החורף
נהיה חשוך ונהיה לי קר
חבר טוב אמר על זה פעם
זה שאתה פרנואיד
זה לא אומר שלא רודפים אחריך
רודפים, רודפים, רודפים אחריך

מה עושים עם הצדק הזה על הבוקר
נהיה חשוך ונהיה לי קר
אהוב שלי הצדק איתך,
אבל אני כבר לא, אני כבר לא
אני צודק, אבל נשארתי לבד.

צפון איטליה 2010

פעמים רבות קורה לי, בזמן שאני בחופשה, שאני לא מרגישה את התמורה ואת ההזדמנויות שהסיטואציה הזאת מאפשרת לי.

רק בדיעבד, כשחוזרים לשיגרה, מצב הצבירה וצפיפות החומר בגוף פתאום משתנים.

הזמן עובר מאת שלמה גרוניך

הזמן עובר ואנחנו יחד

הזמן עובר ואנחנו
קרובים יותר
חברים באים והולכים
זוגות קמים ונופלים
תינוקות נולדים,
הופכים אנשים

הזמן עובר ואנחנו יחד
ראינו כבר הרבה
דברים יפים
נסענו לבקר את ההורים
אין עוד ילדים,
שיהיו בריאים
את מנסחת חוזים
אני חותם ומסכים

הזמן עובר עלינו יחד
עובר כל כך מהר

הזמן עובר
ואת מקשיבה לי
הזמן עובר
ואני מנגן בפסנתר
הזמן עובר ואנחנו יחד
הזמן עובר ואנחנו
קרובים יותר

מסיבות בעיר נדלקות
חתיכים תופסים
חתיכות
ואלינו מזמן
כבו האורות
הכי נפלא זה
לישון ביחד

חולמים ביחד
את החלומות
ובאוויר בונים
שני ארמונות
את כל כך יפה
כשהבוקר בא נוספות אותיות
מתמלאות למילים

תמיד זו רק
תחילת הדרך
אנחנו עוד לומדים

הזמן עובר
ואת מקשיבה לי
הזמן עובר
ועוד יש לי
הרבה לספר

יגאל, מה תעשה כשתגדל? ע. הלל

יגאל, מה תעשה כשתגדל?
מגדל!
ואתה, אבנר?
אהיה שוטר.
ואתה, חנניה?
רב חובל של אניה!
ואתה, עמוס?
יהיה לי מטוס!
ואתה, דוד?
מה שאימא תגיד.
ואתה, יונתן?
או לולן, או רפתן!
ואת אסתר?
אנגן על פסנתר!
ומה אתה תעשה, איתן?
אני
תמיד אהיה קטן.

זכרונות ילדות

אני עוד זוכרת את ההתרגשות של היום הראשון בבית הספר.
מוציאה מהתיק מחברת ועט חדשים ושמה מסודר בפינה של השולחן.
הריח של הנייר הטרי,
והמבט אל המורה החדשה מצפה, מהופנט.

ואח"כ ההתרגשות לקראת ההפסקה.
בתמימות של ילדה לקראת כל האנשים החדשים שנכיר,
כמו אוצרות טבע שיש לגלות...

היה לי צמא וסקרנות אין קץ,
לשמוע עוד סיפור חדש.

והשנה כמו גרף של סינוס, עולה ויורדת.
לפעמים התרגשויות ולפעמים הכל נראה שומם וחרב.
ואז כשנראה שהכל כבר ידוע מראש,
עולה ומפתיע גל חדשות של חוויות ראשונות.

אני לא זוכרת שהיה לי טוב ואני לא זוכרת שהיה לי רע,
אני יודעת שהיו הרבה דברים שעברו מהר.
ותייקתי אותם כמו רשימות בזיכרון.