רשימות

לחיות פשוט, פשוט לחיות
להרים עלה שנשר ולהאנח.
לקום בבוקר ולהריח את ריחות הזיעה של הלילה
ולהתעורר בהתרגשות ובסקרנות לקראת היום הבא.
להבין פתאום חידה ישנה, בדיחה ישנה, שאלה תלויה.
ללטף כלב, לקבל נשיקה, ברגע מתוק ורך.


לצאת מהעבודה מוקדם,
ללכת על שפת הים,
לאכול גלידה טובה.
לקבל מחמאה.


למצוא מתכון מגניב באינטרנט,
ללמוד משהו חדש.
להכיר מישהו נחמד,
לאכול עם חברים.


טיפה מתגלגלת על עלה,
שדה רחב וירוק.
תמונה מטושטשת שהייתי רוצה לזכור תמיד.

רעידת אדמה מילותיה של שמרית אור

אל תטעה בי -
בשקט הגובר
יש אות לסכנה חותרת.
אל תטעה בי -
גם הניר סופג
עד שהדיו עליו סוגרת.

אל תטעה בי -
בשקט הגובר
יש אות לסכנה חותרת.
אל תטעה בי
בכח שבי,
כי אני גם לפעמים נשברת.

בקרבה העצומה
יש הרבה כוחות בלימה
וכשלא ברור ממה -
דוקא אז היא משתחררת -

רעידת אדמה -
כל הלבה מתפרצת,
כל העצב, האימה
ששנים עלי רובצת.
רעידת אדמה -
כל המסה הלוהטת,
של הצער, האשמה
השבויה אצלי בבטן -

אל תטעה בי -
ברוגע שבי
יש אות לסערה נסתרת .
אל תטעה בי
אם אתה אוהב אותי -
כי אני גם מישהי אחרת.

בקרבה העצומה
הבדידות היא אימה,
וכשלא ברור ממה -
דוקא אז היא משתחררת.

רעידת אדמה...

קח מרחק -
תן לאש שבי לזרום.
קח מרחק -
כי לבכי, מי התהום,
אין מקום

QA

כל החיים שלי (בינתיים לפחות) אני מתעקשת ושואלת: מה לא בסדר, מה ואיך אפשר לעשות טוב יותר.
והשאלות האלו, בתקופות מסוימות בחיים שואבות אותי ומתישות אותי מאוד ואני מנסה לשכוח ולהתנער מהן..
אז בהקשר הזה זה די מוזר לחשוב שאני בעצם עובדת בזה. אני עובדת בלשאול מה יכול להשתבש וכשהוא אכן משתבש אז למה? ואח"כ אני חושבת איך אפשר לעשות את זה יותר טוב, וזה ממשיך ורודף אותי כל החיים...
ולא מספיק זה, אלא שמסתבר שהתוכנית הלא מגובשת העתידית שלי להסבה מקצועית לנטורופתיה, היא גם אותו בור עמוק ואפל של שאלות וניתוחים ונסיונות להבין מה השתבש ומה צריך לעשות כדי לשפר את המצב הנוכחי (באמצעות תזונה טבעית- אז לפחות התמקדתי).

אז האם צריך לבחון מחדש את כל הנושא ולנסות לצמצם את המקומות שבהן השאלות עלולות שוב לעלות ולנקר, או שאולי כדאי פשוט להשלים עם העובדה שזאת אני ולצלול לתוך התהום האפלה זאת?

It Ain't Me, Babe by Bob Dylan



Go ’way from my window
Leave at your own chosen speed
I’m not the one you want, babe
I’m not the one you need

You say you’re lookin’ for someone
Never weak but always strong
To protect you an’ defend you
Whether you are right or wrong
Someone to open each and every door

But it ain’t me, babe
No, no, no, it ain’t me, babe
It ain’t me you’re lookin’ for, babe

Go lightly from the ledge, babe
Go lightly on the ground
I’m not the one you want, babe
I will only let you down

You say you’re lookin’ for someone
Who will promise never to part
Someone to close his eyes for you
Someone to close his heart
Someone who will die for you an’ more

But it ain’t me, babe
No, no, no, it ain’t me, babe
It ain’t me you’re lookin’ for, babe

Go melt back into the night, babe
Everything inside is made of stone
There’s nothing in here moving
An’ anyway I’m not alone

You say you’re lookin' for someone
Who’ll pick you up each time you fall
To gather flowers constantly
An’ to come each time you call
A lover for your life an’ nothing more

But it ain’t me, babe
No, no, no, it ain’t me, babe
It ain’t me you’re lookin’ for, babe

Copyright © 1964 by Warner Bros. Inc.; renewed 1992 by Special Rider Music

טיפול בהתנגדויות

ברזי הדיאלוג האנושי אני מתעסקת משחר ילדותי. אימא שלי מספרת שעוד כשהייתי ילדה קטנה הייתי מתיישבת באוטובוס ליד זרים ומתחילה לדובב אותם.
פעם ראשונה שהתעסקתי בנושא בצורה יותר מוגדרת היתה כשהתחלתי לעבוד בשירות לקוחות.
באחד השיעורים בקורס שנקרא "טיפול בהתנגדויות", צימצמו לנו לבערך 5 משימות את תמצית הפסיכולוגיה של הדיאלוג האנושי : הקשבה, שיקוף, מתן לגיטימציה וכו'.
ומאז אני מנסה, כמו שראיתם לא תמיד בהצלחה מרובה, לפענח את השיטה. השיטה לדבר עם אנשים, לגרום להם להקשיב, לגרום להם להבין, להגיע לאיזושהי נקודת איזון - הנקודה שאיתה אפשר לחיות בלי להתנגש ולהיפגע כל פעם מחדש ואולי אפילו להינות אחד מהשני.
כמובן שהצעד הראשון הוא פנימי, "פשוט" לא לצפות. אבל מה לעשות כשההתנהגות של מישהו פוגעת באופן אקטיבי: מישהו שרודף אחרי ברחוב, מישהו שחוסם בפני את הדרך, וכו'...  עד לאן ניתן לברוח וכמה אפשר לבזבז אנרגיה על להתנגד?
ההבנה החמקמקה שאני מגיעה אליה לפעמים (עד שהיא חומקת ממני חזרה), היא שבמקום לנפח את זה למימדים חברתיים, פוליטים, קיומיים (מה שאני נוטה לעשות) צריך לנסות לפרק את זה חזרה לאבני הבניין. כלומר, כשבן אדם חוסם אותך ברחוב, לא להטיח בו :"אתה בן אדם מהסוג שחוסם אנשים ברחוב ותפסיק להיות כזה, אתה ושכמוך...". כי אם הוא באמת נוהג להיות "כזה", הוא יצטרך מוטיבציה גבוהה מאוד בשביל להשתנות בשבילי. אפשר לנסות להתעמת איתו באותו הזמן ולהסביר לו איך הפגיעה הספציפית הזאת משפיעה. ואם גם זה לא עוזר אפשר לנסות לנתח את הסיטואציה בחוכמה ובאינטואיציה ולמצוא דרך מעקף.
צריך לזכור ולקבל שהכוח של מילים הוא מוגבל ולפעמים בפעולות מאוד פשוטות ניתן להתיר בקלות יחסית קשרים מסובכים ומסועפים.